מתוך ההקדמה לספר
 
 
 
מרות המשפט ומהות המשטר
מתוך פתח הדבר:
לתרגום הלקוי של המושג [“Rule of Law” - "שלטון החוק"] השלכות ממשיות, ודווקא בשל תדירות השימוש בו בפי העם ובפי משפטנים כאחד, רצוי שתרגומו יהיה מדויק וישקף אל נכון את משמעותו המלאה. דומני כי התרגום הנאמן ל- Rule of Law הוא "מרות המשפט", מושג הכורך בחובו לא רק את "שלטון החוק" במובן הצר (למשל, הקפדה על שמירת החוק), אלא גם שאיפה לקיים הלכה למעשה את ערכי היסוד של חברה נאורה: צדק, זכויות ודמוקרטיה. אין הוא חופף אותו ואין הוא נרדף לו. משום כך, הסכנה היא שבשל שימוש מרובה במושג "שלטון החוק", נקהה ביודעין ושלא ביודעין את המשמעות האמיתית, העשירה, הרחבה והמגוונת אשר למושג המקורי.
המושג "מרות המשפט" אינו קשור רק למישור המשפטי, אלא נוגע גם בעניינים חברתיים …משום כך בחנתי בספר זה את הדמוקרטיה הישראלית מבחינת הזירה הפוליטית, כלומר את שיטת הממשל הישראלית, ובייחוד את שיטת הבחירות. אנסה להוכיח כי לשיטת הבחירות הישראלית יתרונות רבים, וכי דווקא לשיטות חלופיות במדינות אחרות שפע של בעיות, שמן הראוי לבחון אותן, ובעיקר להתייחס לביקורת המושמעת נגדן דווקא באותן המדינות. אין ספק כי במהלך השנים הצטברו בעיות לא מעטות גם בשיטה הנהוגה אצלנו, ולכן רצוי לנסות לתקן את הטעון תיקון ולשאוף לשיפור. לפיכך אני מציע שיטת בחירות שמושתתת על השיטה הנוכחית, אך גם מוסיפה תוספת שעשויה לתת ביטוי ממשי יותר לדמוקרטיה, ובעצם לחזק את היתרונות אשר ביסודה של שיטת בחירות יחסית.
בין חוק יסוד לחוקה
כמו המושגים "שלטון החוק" ו"מרות המשפט", גם הרעיון של הדמוקרטיה היה מושג בעלמא שהוחדר ללקסיקון הפוליטי והמשפטי בישראל. בשנים האחרונות חלה תפנית, והמושג מוזכר כיום בפירוש בחקיקה בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, אשר התקבל בשנת 1992 ושנאמר בו במפורש כי יש לעגן במבנה המשפטי הישראלי את הערך של הדמוקרטיה. אלא מאי? ההתייחסות בחוק זה אינה לדמוקרטיה בלבד, אלא נקשרה הדוקות ביהדות. כך הוכרז בחוק יסוד מרכזי זה כי שורשיה של המדינה מבחינה ערכית נעוצים בדמוקרטיה וביהדות כאחד. משום כך, בכל נסיון שנעשה היום לתת ביטוי לזכויות ולערכי היסוד של החברה, יהיה על שני ההיבטים הללו—של היהדות ושל הדמוקרטיה—למצוא את ביטויים. בכך… נסגר מעגל, הן של המאבק הציוני למען עצמאות מדינית, הכורך בחובו את המאבק על מקומה…של היהדות, והן מעין חזרה לשאיפות שבוטאו במגילת העצמאות, שהוזכר בה חזונם של נביאי ישראל לצדק, לחירות ולשלום.
יצויין, שעוד לפני חקיקת חוק יסוד זה, שהיהדות והדמוקרטיה דרות בו בכפיפה אחת, חיפשו דרך…לאזכר את היהדות במשפטנות. כך, בחוק יסודות המשפט נקבעה הפניה חדשנית למורשת ישראל ולעקרונות של צדק, חירות, שלום ויושר שיש בה.
שני מעשי חקיקה אלו—חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו וחוק יסודות המשפט—אמורים להיות רבי חשיבות לשיטת המשפט הישראלית, ובו זמן לחיי החברה גם בזירה הפוליטית. ואולם הנסיון מלמד כי לחוק יסודות המשפט היה רק הד קלוש בשפיטה בבית המשפט העליון, ואילו את השפעתו של חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו מוקדם מכדי להעריך, אם כי בדברי משפטנים אחדים יש רמזים ברורים לכך שהונח בו היסוד ליצירת מצב חוקתי חדש, הכולל את סמכות בית משפט לבטל חוקים אשר אינם עומדים בקנה אחד עם ערכי היהדות והדמוקרטיה.
בספר זה אציע דרך להיחלץ מן המיצר שנקלענו אליו בפרשנות חוק יסודות המשפט וליישום מעשי ויעיל של חוק יסוד: כבוד האדם החירותו. אני סבור כי שימוש נבון בחוקים הללו הוא, למעשה, ביטוי מוחשי למושג "מרות המשפט". במלים אחרות: שילוב בין ערכי היהדות ומורשת ישראל עתיקת-היומין לבין עקרונות הדמוקרטיה, שהיא רעיו מרכשי של העולם בן-זמננו, יבטיח את הגשמתה המוחלטת של מרות המשפט במדינת ישראל.
 

 
Aria-Media